23 באוקטובר 2026 · מיסוי ונכסים דיגיטליים
מיום 1 במאי 2027 בנק לא יסרב לקבל כספים רק משום שמקורם במטבעות וירטואליים
ביום 7 באוקטובר 2026 פרסם המפקח על הבנקים את חוזר 2862, שמתקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411. סירוב גורף לכספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים לא יותר, והחובה לברר את מקור הכספים מעל 100 אלף ש"ח בשנה תבוטל.
על אילו כספים חל התיקון
סעיף 87א להוראה עוסק בשירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי: העברות כספים מחשבונות של נותני שירות במטבע וירטואלי, כמו זירות מסחר, אל חשבונות של לקוחות הבנק. זה המצב שבו אדם מכר מטבעות דיגיטליים והתמורה בשקלים או במטבע חוץ אמורה להיכנס לחשבון הבנק שלו.
האיסור על סירוב גורף
לפי הנוסח המתוקן, תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק משום שמקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים. בדברי ההסבר לחוזר נכתב שאין לקבוע מדיניות של סירוב גורף, ושההחלטה תתקבל בגישה מבוססת סיכון, לפי זהות נותן השירות, מאפייני המטבע ומאפייני העסקה. הבנק עדיין לא ייתן את השירות כשלפי המידע שבידיו נותן השירות מפר את חובת הרישוי או הרישום במדינת ההתאגדות שלו.
מקור הכספים ונתיב המטבע
עד התיקון, כשהיקף שירותי התשלום עלה על 100 אלף ש"ח בשנה, הבנק היה חייב לברר עם הלקוח את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע או לכרייה, ואת נתיב המטבע. חובת הבירור תבוטל. לפי דברי ההסבר, סף כספי אחיד אינו משקף בהכרח את הסיכון בפועל, ולכן ההחלטה אם לבדוק, ובאיזה עומק, תיגזר מפרופיל הסיכון של העסקה.
הבנק נדרש לקבוע בנהליו מתי תידרש בדיקת נתיב המטבע ומתי לא, ואיך תיעשה: אסמכתאות מהלקוח, בדיקה עצמית של הבנק, אסמכתאות מנותן שירות בעל רישיון בישראל, או מומחה חיצוני. לפי דברי ההסבר, היעזרות במומחה חיצוני תיעשה רק כשרמת הסיכון מחייבת אותה.
גורמים שמפחיתים ומגבירים את הסיכון
| מפחית סיכון | מגביר סיכון |
|---|---|
| נותן שירות בעל רישיון מרשות שוק ההון בישראל | נותן שירות שאינו מפוקח, או שהתאגד במדינה בסיכון גבוה |
| נותן שירות שהתאגד במדינה שאינה בסיכון גבוה ויש לו רישיון בה | מטבעות שמגבירים אנונימיות |
| מטבעות שהתקבלו ישירות מכרייה, בלי תנועות נוספות בארנק | מערבלים (מיקסרים) ואמצעים אחרים לטשטוש הנתיב |
| מטבעות שנקנו ונמכרו מאותו ארנק של הלקוח, בלי תנועות נוספות | ארנקים שקשורים לפעילות בלתי חוקית, ארנקים אנונימיים, ודפוסי עסקאות בלי היגיון כלכלי |
הרשימה אינה סגורה, וכל בנק רשאי להוסיף גורמים לפי הערכת הסיכונים שלו. לפי ההוראה, אין לקבוע רשימה סגורה של מטבעות, ומאפייני המטבע משמשים לקביעת עומק הבדיקה ולא בהכרח כתנאי לעסקה.
גילוי ללקוח
כל בנק יפרסם באתר שלו את עיקרי המדיניות שלו בנושא, באופן נגיש וברור, כך שהלקוח יבין באילו תנאים יינתן השירות. בנק שמזהה שלקוח מבקש להעביר או העביר כסף לחשבון אצל נותן שירות במטבע וירטואלי יביא לידיעתו את המדיניות, סמוך להעברה הראשונה.
לקוח עסקי והנפקת אסימונים
בלקוח עסקי, פרופיל הסיכון ייקבע גם לפי מאפייני הפעילות העסקית שלו ומנגנוני הציות שהוא מפעיל. הבנק יקבע גם מתי יקבל כספים שמקורם בהנפקה של נכסים וירטואליים לגיוס השקעות, כמו הנפקה ראשונית של מטבע (ICO), תוך בחינת ההנפקה, המטבע, המדינה שבה הונפק והדין החל עליה. זה חל על כספים מההנפקה הראשונית, ולא על מסחר בשוק המשני.
מועד התחילה ומה חל עד אז
התיקונים נכנסים לתוקף ביום 1 במאי 2027. עד אז חל הנוסח הקודם, כולל חובת הבירור מעל 100 אלף ש"ח בשנה. מי שמכר מטבעות ברווח והבנק סירב לקלוט את הכספים יכול לשלם את המס ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל, לפי נוהל הוראת השעה שהוארך עד 31 בדצמבר 2027.
להמשך
מקורות
חוזר המפקח על הבנקים 2862, 7 באוקטובר 2026, ודוח קביעת האסדרה · הוראת ניהול בנקאי תקין 411, סעיף 87א
סקירה כללית בלבד, ואינה ייעוץ משפטי. הוראות הפיקוח על הבנקים מתעדכנות מעת לעת. עודכן ב-23 באוקטובר 2026.

