ארבעת השלבים

מה לא נכנס לצוואה עצמה

מילות השחזור והמפתח הפרטי אינם נכתבים בצוואה. הצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה בהליך קיום הצוואה, ומי שמגיע אליה מגיע גם לארנק. הדרך המקובלת היא להפריד: הצוואה מפנה למקום שבו מוחזק חומר הגישה ולמי שמחזיק בו, וחומר הגישה עצמו נשמר בנפרד ובאופן שמאפשר מסירה מבוקרת.

מה שמתעדים בשביל המס

היורש נכנס לנעליו של המוריש, ולכן מועד הרכישה והעלות של המוריש הם שקובעים בחישוב הרווח במכירה. מטבעות שהוחזקו שנים, בכמה ארנקים ובכמה זירות, יוצרים את עיקר העבודה: נדרש מקור הכספים ששימשו לרכישה, נתיב המטבע לאורך תקופת ההחזקה, ואישורים מן הזירות. תיעוד שנאסף בחיי המוריש חוסך את השחזור אחר כך.

מה שהצו נותן ומה שאינו נותן

צו ירושה או צו קיום צוואה מצהיר על זכויות היורשים, וזה מה שמוצג מול זירת מסחר או מול גורם שמחזיק בנכס בעבור המוריש. מול ארנק עצמאי הצו אינו פועל כלל, משום שאין צד שלישי שאפשר להציג לו אותו. שחרור חשבון בזירת מסחר נעשה לפי נוהלי הזירה, והם משתנים מזירה לזירה ודורשים בדרך כלל מסמכים מאומתים ותרגום.

להמשך

הרקע המשפטי המלא, ובכלל זה פסק הדין בעניין קופל, חוק הגישה לתוכן דיגיטלי ומה שאינו מוסדר בו, והמסגרת המיסויית, נמצא במאמר על ירושת נכסים דיגיטליים וקריפטו. הנוהל לתשלום המס כשהבנק מסרב לקלוט את התמורה מפורט במאמר נפרד.