העמוד מיועד למי שמבקש לרכוש נכס בישראל בלי להימצא בה במהלך העסקה: תושב חוץ, ישראלי שמרכז חייו בחו"ל, מי שמתכנן עלייה ורוצה לקנות לפני המעבר, ויורש שקיבל זכויות בנכס ומבקש לרכוש את חלקם של יורשים אחרים.

שני עניינים אינם ניתנים לביצוע מרחוק: הדין דורש זיהוי אישי בשלבים מסוימים, ועסקה במקרקעין נגמרת ברישום לפי סעיף 7 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בעוד התשלומים מבוצעים לפני כן. בפרק הזמן שבין התשלום לרישום נדרשת הגנה לרוכש.

מה שלהלן מתאר את חלוקת העבודה: מה נעשה ממסמכים, מה מחייב אדם בשטח, ואיזה מנגנון מגן על הכסף בינתיים.

החתימה: הגבול שהחוק מציב

ייפוי הכוח נערך במקום שבו נמצא הרוכש, באחת משלוש דרכים:

• נוטריון מקומי ואפוסטיל. חתימה בפני נוטריון במדינת השהייה, ולאחריה אישור אפוסטיל מהרשות המוסמכת שם, מכוח אמנת האג בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים (1961) ותקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ), התשל"ז-1977.
• אימות קונסולרי. במדינה שאינה צד לאמנה, במקום אפוסטיל נדרש אימות בשרשרת מול הקונסוליה.
• נציגות ישראלית. נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל מוסמך לשמש נוטריון לפי חוק הנוטריונים, ובמקרה כזה אין צורך באפוסטיל.

ניתן לקיים את הפגישות במקום מושבו של החותם, ולהחתים אותו שם על ייפוי כוח לחתימה על העסקה.

מסמך שנחתם בשפה זרה יצורף בתרגום לעברית עם אישור נוטריוני לנכונות התרגום. את נוסח ייפוי הכוח יש לתחום להיקף המדויק הנדרש, נכס מסוים, פעולות מסוימות, ולא הרשאה כללית פתוחה. לצד ייפוי הכוח שהרוכש נותן לעורך דינו קיים ייפוי כוח בלתי חוזר שנותן המוכר לצורך השלמת הרישום; מעמדו נשען על סעיף 14(ב) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, שלפיו הרשאה שניתנה להבטחת זכותו של אחר אינה ניתנת לביטול חד-צדדי. אלה שני מסמכים נפרדים.

בדיקת נאותות ממסמכים

חלק ניכר מהבדיקה אכן נעשה מרחוק, על סמך מסמכים רשמיים: נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין, המראה בעלות, משכנתאות, עיקולים, הערות אזהרה וזיקות הנאה; צו רישום הבית המשותף והתקנון; תיק הבניין ותיק הרישוי בעירייה, ומהם היתרי הבנייה בפועל ופערים בין המצוי לרשום; מידע תכנוני על התכניות החלות; ואישורי היעדר חובות ארנונה והיטלים.

נכסים שאינם רשומים בטאבו

חלק מהדירות בישראל אינו רשום בפנקסי המקרקעין על שם המחזיק בהן:

בכל אחד מהמצבים האלה השאלה המעשית זהה: מה בדיוק יירשם בסופו של דבר על שם הרוכש, ומי מתחייב לכך. הצמדות ותוספות בנייה שאינן מגובות במסמך נבדקות בשלב זה.

הערת אזהרה: ההגנה המרכזית

סעיף 126 לחוק המקרקעין מאפשר לרשום הערה על התחייבות לעשות עסקה. סעיף 127 קובע את הכוח שבה: לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, וההערה עומדת גם מול נושים של המוכר, עיקול, כינוס נכסים והליכי חדלות פירעון. ההערה מונעת רישום מכירה נוספת או שעבוד לאחר החתימה.

ההערה אינה תלויה בנוכחות הרוכש. רישומה נעשה עם החתימה, והתשלום הראשון מותנה בו.

מנגנון התשלומים

הכסף אינו עובר למוכר בבת אחת ואינו עובר אליו ישירות. המבנה המקובל הוא חשבון נאמנות המנוהל בידי עורכי הדין, שממנו משוחרר כל תשלום כנגד אבן דרך מוגדרת: התשלום הראשון כנגד רישום הערת האזהרה; תשלומי הביניים כנגד סילוק שעבודים והמצאת אישורי מס; והיתרה כנגד מסירת החזקה ומסירת מלוא מסמכי ההעברה החתומים.

אם על הנכס רובצת משכנתה של המוכר, מתקבל מהבנק מכתב כוונות המפרט את הסכום לסילוק, והתשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק ולא למוכר.

רכישה מקבלן: בטוחות לפי חוק

חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 אוסר על מוכר לקבל מרוכש סכום העולה על שיעור מזערי מהמחיר בלי להעמיד בטוחה. סעיף 2 לחוק מונה את סוגי הבטוחות, ובראשן ערבות בנקאית, וכן פוליסת ביטוח, שעבוד, הערת אזהרה או העברת בעלות. ברכישה מקבלן זהו עיקר ההגנה, ובעסקה מרחוק חשוב במיוחד לוודא שהערבות הונפקה, שהיא צמודה למדד ושהיא מכסה כל תשלום ותשלום.

התשלומים מבוצעים באמצעות שוברי התשלום של הליווי הבנקאי בלבד. תשלום שהועבר לחשבון אחר, ולו של הקבלן עצמו, עלול שלא להיות מכוסה בערבות. במקביל חלות על הקבלן חובות המפרט, תקופת הבדק והאחריות שבחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

העברת הכספים לישראל

הבנק כפוף לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א-2001, ולהוראת ניהול בנקאי תקין 411 של בנק ישראל. גם על עורך הדין חלות חובות זיהוי והכרת הלקוח מכוח צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות עסקי), התשע"ה-2014.

המשמעות המעשית: יש להיערך מראש עם תיעוד מקור הכספים, דוחות מס, הסכם מכר של נכס שנמכר, אישור מכירת ניירות ערך, מסמכי ירושה. ההעברה נעשית מחשבון בנק על שם הרוכש עצמו, מבנק לבנק. שירותי העברת כספים קמעונאיים אינם מתאימים להיקפים ולסוג התיעוד הנדרשים בעסקת מקרקעין, והעברות כאלה נעצרות בבקרה. יש להכין את המסמכים לפני מועד התשלום החוזי.

חובות המס והדיווח שחלות על הרוכש

• מס רכישה. תושב חוץ אינו זכאי למדרגות "דירה יחידה". שיעור המס הוא 8% עד 6,055,070 ₪ ו-10% מעל סכום זה. חריג: סעיף 9(ג1ג)(4)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, מי שהופך לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק בתוך שנתיים מהרכישה עשוי לקבל את מדרגות הדירה היחידה בדיעבד.
• הצהרה תוך 30 יום. סעיף 73 לחוק מחייב הגשת הצהרה למנהל מיסוי מקרקעין בתוך 30 יום ממועד העסקה. המועד נמנה מהחתימה, גם אם הרוכש נמצא בחו"ל.
• מקדמת מס שבח. סעיף 15 לחוק מטיל על הרוכש חובה לנכות מהתמורה ולהעביר למנהל מקדמה על חשבון מס השבח של המוכר, 7.5% מהתמורה כשהמוכר רכש את הזכות מ-7.11.2001 ואילך, ו-15% אם רכש לפניה. רוכש ששילם את מלוא התמורה בלי לנכות את המקדמה חייב בה כלפי רשות המסים.

מקור: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיפים 9, 15 ו-73. מדרגות מס הרכישה מוקפאות ללא הצמדה מ-16.1.2025 עד 15.1.2028. הסכומים נכונים למועד העדכון ומשתנים מעת לעת.

מה לא ניתן לעשות מרחוק

המסמכים אינם מתארים את מצבו הפיזי של הנכס. רוכש שאינו יכול להגיע ממנה בעל מקצוע מטעמו: מהנדס או בודק מבנים לבדיקה פיזית ולהשוואה מול ההיתר, ובמקרים מסוימים שמאי מקרקעין, שהערכתו נדרשת ממילא לצורך מימון בנקאי. בעל המקצוע נבחר על ידי הרוכש ולא מוצע על ידי המוכר או המתווך.

גם הזיהוי בפני נוטריון, כאמור, אינו ניתן לביצוע מרחוק. ובנוסף, פתיחת חשבון בנק ישראלי, כשהיא נדרשת, כרוכה לרוב בהתייצבות או בהליך זיהוי מוגבר.

בעסקה מרחוק הרוכש ממנה מראש את מי שיפעל מטעמו בישראל ומגדיר את סמכויותיו.