13 בנובמבר 2026 · מיסוי מקרקעין
דירה שנרכשה לקטין נמנית עם דירות התא המשפחתי במס רכישה, גם כשסבו מימן אותה בהפרדה רכושית מלאה
הזכאות למס רכישה מופחת לדירה יחידה נבחנת לפי כל הדירות של התא המשפחתי: הרוכש, בן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18. קטין שהוריו מחזיקים דירה ונרכשת עבורו דירה משלו משלם מס רכישה לפי המדרגות לדירה נוספת, ובקיץ 2026 נקבע שהכלל חל גם כשהכסף הגיע מהסב וההורים מנועים מכל שימוש בדירה ובפירותיה.
מדרגות מס רכישה לדירה יחידה
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), קובע בסעיף 9(א) שרוכש זכות במקרקעין חייב במס רכישה. סעיף 9(ג1ג) קובע מדרגות מס מופחתות לרכישת דירת מגורים יחידה, וסעיף 9(ג1ו) קובע את שיעורי המס ברכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה. לפי סעיף 9(ג1ג)(4)(א), דירה יחידה היא "דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א". רוכש שיש בבעלותו דירת מגורים נוספת משלם לפי המדרגות לדירה שאינה יחידה, עם החריגים שבסעיף, כגון רוכש שמוכר את דירתו הקודמת בתוך התקופה הקבועה בחוק.
חזקת התא המשפחתי
סעיף 9(ג1ג)(4)(ג) לחוק קובע: "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן הזוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי או ילד יתום מאחד או משני הוריו כרוכש אחד". ההוראה מכונה חזקת התא המשפחתי. כל הדירות של בני הזוג ושל ילדיהם הקטינים נספרות כדירות של רוכש אחד, ולכן דירה שנרכשת על שם אחד מבני התא נבחנת מול הדירות של כולם. סעיף 49(ב) לחוק קובע הוראה דומה לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה.
החריגים שבחוק
הסעיף מוציא מהתא המשפחתי שלושה מקרים: בן זוג שגר דרך קבע בנפרד, ילד נשוי, וילד יתום מאחד מהוריו או משניהם. החריג של הילד היתום נוסף בתיקון 103 לחוק. החריג של הילד הנשוי מופיע בסעיף מראשיתו.
החריגים שנקבעו בפסיקה לבני זוג
הפסיקה הוסיפה שני חריגים, ושניהם נוגעים לבני זוג. לפי חריג המטען ההיסטורי, אין מתחשבים בפעולות שעשה בן זוג לפני שהוקם התא המשפחתי כדי לשלול הקלה מבן הזוג האחר (ע"ש (ב"ש) 2979/97 מור נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע (15 ביולי 1998); ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' פלם, פ"ד נט(1) 123 (2004)). לפי חריג ההפרדה הרכושית, חזקת התא המשפחתי ניתנת לסתירה, והיא אינה חלה כשבני הזוג קבעו הפרדה רכושית בהסכם ממון וההפרדה מיושמת בפועל (ע"א 3178/12 שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה (17 בנובמבר 2014)). בע"א 4298/18 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' בלנק (20 באפריל 2021) (להלן: "עניין בלנק") נקבע שההפרדה הרכושית מוכרת גם כשבני הזוג גרים יחד בדירה ששייכת לפי הסכם הממון לאחד מהם בלבד.
בעניין שלמי מנה השופט י' דנציגר את המצבים שהצדיקו את החריג: בני זוג שמקימים תא משפחתי בשלב מאוחר, כשלכל אחד דירה משלו, ובני זוג בפרק שני, שלכל אחד מהם נכסים וילדים משלו. בשני המצבים כל אחד מבני הזוג מביא עמו מטען היסטורי, ובדרך כלל נערך ביניהם הסכם ממון.
תכליות החזקה
הפסיקה מייחסת לחזקת התא המשפחתי שתי תכליות. התכלית השלילית היא מניעת תכנוני מס, שבהם דירות שמשמשות את המשפחה נרשמות על שם בני משפחה שונים כדי להרבות את ההקלות. התכלית החיובית קשורה לתכלית ההקלות עצמן. בעניין בלנק כתב השופט ע' גרוסקופף שהתכלית הסוציאלית המרכזית של הפטור ממס שבח ושל ההקלה במס רכישה היא להקל ברכישת דירת מגורים ראשונה שתשמש למגורי הנישום, ולהפחית את עלות המעבר מדירה לדירה. משום שמשפחה גרה על פי רוב ביחידת מגורים אחת, התכלית מצדיקה להגביל את ההקלה לדירה אחת לתא משפחתי.
החוק אינו מתנה את ההקלה בכך שהרוכש יגור בדירה. בעל דירה יחידה רשאי להשכיר אותה ולגור בשכירות בדמי השכירות, ועדיין ליהנות מההקלה. ההקלה מיועדת לדירה יחידה, ואינה מיועדת לדירה נוספת להשקעה.
קטינים בפסיקת ועדות הערר
רכישת דירה בידי קטין שלהוריו יש דירה נדונה לפני 2026 בשתי החלטות של ועדות ערר. בו"ע (ת"א) 1393/01 אבן עזרא נ' מס שבח נתניה (29 ביוני 2003) נרכשה הדירה בידי הסב, ובו"ע (ת"א) 62431-06-15 חג'ג' נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (27 באפריל 2017) מומנה הרכישה ככל הנראה בידי ההורים. בשתי ההחלטות קבע הרוב שחזקת התא המשפחתי חלה ושהדירה אינה דירה יחידה, ובשתיהן היה בדעת מיעוט חבר הוועדה עו"ד דן מרגליות.
בעניין אבן עזרא כתב השופט י' בן שלמה שמהחריגים בסעיף, בן זוג שגר דרך קבע בנפרד וילד נשוי, עולה שהמחוקק ראה בקטינים מי שחוסים תחת קורת הגג של הוריהם עד בגירותם. בעניין חג'ג' כתב השופט ה' קירש שההוראה נועדה להבטיח שהקלה במס רכישה תינתן פעם אחת לכל משפחה גרעינית, מתוך הנחה שבני המשפחה גרים יחד. על ההחלטה בעניין חג'ג' הוגש ערעור (ע"א 4677/17), ובהמלצת בית המשפט העליון הודיעו המערערים ביום 4 באפריל 2019 שאינם עומדים עליו, והוא נדחה.
לשון הסעיף כשהרוכש קטין
עו"ד מרגליות הצביע על קושי בלשון הסעיף. ההוראה מחילה את החזקה על "רוכש ובן זוגו… וילדיהם". כשהרוכש הוא ההורה, ילדיו הקטינים נכללים בתא שלו. כשהרוכש הוא הקטין, קריאה מילולית מביאה לקבוצה ריקה, משום שלקטין אין ילדים ולרוב גם לא בן זוג. השופט קירש מצא בעניין חג'ג' עוגן במילה "ילדיהם", בלשון רבים. קושי דומה קיים בסעיף 49(ב) לחוק, לעניין הפטור ממס שבח.
בו"ע 49040-09-24 בורגר נ' מנהל מיסוי מקרקעין מחוז מרכז (16 ביוני 2026, הותר לפרסום ב-6 ביולי 2026) (להלן: "עניין בורגר") ציינה הוועדה שהעוררים לא טענו לקושי הלשוני, ושהפרשנות שהתקבעה בפסיקה ובפרקטיקה במשך עשרות שנים כוללת בתא המשפחתי את ההורים ואת ילדיהם הקטינים כיחידה אחת, גם כשהקטין הוא הרוכש.
שתים עשרה דירות ברמת גן
בעניין בורגר ניהל סב משא ומתן עם חברה קבלנית לרכישת 12 דירות בפרויקט ברחוב רש"י ברמת גן. ביום 18 בספטמבר 2023 חתם על הסכמי מתנה עם 12 קטינים, עשרה מנכדיו ושתיים מנכדות בת זוגו, באמצעות הוריהם. לכל קטין התחייב לתת 3,541,000 ש"ח לרכישת דירה, ולשלם את כל הוצאות הרכישה, ובהן מס הרכישה. ביום 20 בספטמבר 2023 חתמו ההורים בשם הקטינים על הסכמי הרכישה, במחיר של 3,541,667 ש"ח לכל דירה. הקטינים השתייכו לארבעה תאים משפחתיים, ולכל אחד מהם הייתה דירת מגורים לפני הרכישה.
לפי הסכמי המתנה, הדירות יושכרו אחרי סיום הבנייה, ודמי השכירות יופקדו בחשבון ייעודי על שם כל קטין. ההורים אינם רשאים להשתמש בדמי השכירות או לגור בדירות. הקטין רשאי להשתמש בדמי השכירות בלי הגבלה מגיל 18, ולמכור או לשעבד את הדירה מגיל 25, ומכירה לפני גיל 25 טעונה אישור בית המשפט. ההסכמים הועברו לעיון האפוטרופוס הכללי, ובית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע אישר אותם. מנהל מיסוי מקרקעין לא חלק על כך שהכסף הגיע מהסב ושההסכמים יצרו הפרדה רכושית בין הדירות ופירותיהן לבין ההורים.
הקטינים הגישו שומה עצמית לפי מדרגות דירה יחידה, 75,768 ש"ח לכל רוכש. המנהל קבע מס רכישה של 283,333 ש"ח לכל רוכש, לפי המדרגות לדירה שאינה יחידה. ההפרש הוא 207,565 ש"ח לכל דירה, וכ-2.49 מיליון ש"ח לכל 12 הדירות. הוועדה דחתה את הערר, בלי צו להוצאות, והסב נושא במס לפי ההסכמים.
מקור המימון והפרדה רכושית אצל קטינים
העוררים טענו שהכסף הגיע מחוץ לתא המשפחתי, ושהסכמי המתנה, שאושרו בבית המשפט, יצרו הפרדה רכושית מלאה. לפי טענתם, משנקבע בעניין שלמי ובעניין בלנק שהחזקה ניתנת לסתירה, ההבדל בין בני זוג לבין קטינים הוא טכני, והחלת החזקה עליהם יוצרת חזקה חלוטה שמפלה קטינים. הם טענו גם שהקטינים לא ייהנו מההקלה גם כשיבגרו, משום שכל דירה שירכשו אז תיחשב דירה נוספת.
הוועדה קבעה שאין במקרה תכנון מס, ושאילו התכלית השלילית הייתה התכלית היחידה של החזקה, לא היה מקום להחיל אותה. לפי הוועדה, התכלית החיובית מכוונת את ההקלה לקורת גג לשימושו של אדם ומשפחתו, ורכישת דירה לקטין שגר עם הוריו היא בראש ובראשונה השקעה. לכן מקור המימון אינו מכריע: ההקלה אינה מיועדת לרכישת דירה לקטין שגר עם הוריו, בין שהכסף בא מההורים ובין שבא מהסבים. אילו התקבלה עמדת העוררים, גם רכישה במימון ההורים עם הפרדה רכושית הייתה עומדת בתנאים.
החריג של הפרדה רכושית הוכר בפסיקה בשל מצבים של בני זוג בוגרים, כמו פרק שני ונכסים מלפני הנישואים, ובשל האוטונומיה של כל אחד מהם בחלוקת הרכוש. לפי הוועדה, הצדקות אלה אינן קיימות לגבי קטינים שגרים עם הוריהם, ומי שיכול להרחיב את החריגים לגביהם הוא המחוקק. הוועדה הוסיפה שמנהל מיסוי מקרקעין מוגבל ביכולתו לבחון את מקורות המימון בתוך המשפחה. הטבלה מציגה את ההבדל כפי שנקבע.
| נושא | בני זוג | ילדים קטינים |
|---|---|---|
| חריג בחוק | בן זוג שגר דרך קבע בנפרד | ילד נשוי, ילד יתום מאחד מהוריו או משניהם |
| מטען היסטורי | מוכר (עניין מור, עניין פלם) | לא נדון |
| הפרדה רכושית בהסכם ממון שמיושמת בפועל | סותרת את החזקה (עניין שלמי, עניין בלנק) | אינה סותרת את החזקה (עניין בורגר) |
| מימון מחוץ לתא המשפחתי | לא נדון | אינו סותר את החזקה (עניין אבן עזרא, עניין בורגר) |
הוועדה ציינה שמקרים מורכבים עשויים לעלות גם לגבי קטינים, ושבתי המשפט יידרשו להם כשיגיעו, וחזרה על הקריאה למחוקק להסדיר את הנושא.
הוראת ביצוע 6/2011
מנהל מיסוי מקרקעין נשען על הוראת ביצוע 6/2011 של רשות המסים, שלפיה דירה של קטין שמקור הכסף לרכישתה בבני משפחה או בקרובים נמנית עם דירות התא המשפחתי, בשל הקושי לעקוב אחר מעבר כספים בתוך המשפחה. העוררים טענו שההוראה מכירה באפשרות להוציא קטין מהחזקה במקרים מסוימים, כגון רכישה מכספי פיצויים או ירושה. הוועדה קבעה שהוראת ביצוע אינה מחייבת את בית המשפט, ושההוראה קובעת במפורש שמימון בידי קרוב משפחה אינו מוציא את הדירה מהתא המשפחתי. היא העירה שספק אם ההוראה משקפת קו עקבי בעניין דירות של קטינים, וזו הסיבה שלא הוטלו הוצאות על העוררים.
ההשלכות בבגירות ובמכירה
הדירה רשומה על שם הקטין. כשימלאו לו 18 הוא יוצא מהתא המשפחתי של הוריו, והדירה תיחשב דירתו. דירה שירכוש אחר כך, כשהדירה הראשונה עדיין בבעלותו, אינה דירה יחידה. הוועדה דחתה את הטענה שמדובר בפגיעה בזכות, וקבעה שאין זכות להטבה חד פעמית בחיים למי שאינו נמנה עם מי שההטבה נועדה לו.
חזקת התא המשפחתי קבועה גם בסעיף 49(ב) לחוק, לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה. בעניין בורגר הזכירה הוועדה שלשאלה יש השלכה עתידית על מס השבח, ושם מדובר לעתים בסכומים גבוהים.
להמשך
מקורות
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיפים 9(א), 9(ג1ג), 9(ג1ו) ו-49(ב) · הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2011 · ע"ש (ב"ש) 2979/97 מור נ' מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע (15 ביולי 1998) · ו"ע (ת"א) 1393/01 אבן עזרא נ' מס שבח נתניה (29 ביוני 2003) · ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ' פלם, פ"ד נט(1) 123 (2004) · ע"א 3178/12 שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה (17 בנובמבר 2014) · ו"ע (ת"א) 62431-06-15 חג'ג' נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (27 באפריל 2017) · ע"א 4677/17 חג'ג' נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב (4 באפריל 2019) · ע"א 4298/18 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' בלנק (20 באפריל 2021) · ו"ע 49040-09-24 בורגר נ' מנהל מיסוי מקרקעין מחוז מרכז (16 ביוני 2026)
סקירה כללית בלבד, ואינה ייעוץ משפטי. מדרגות מס הרכישה, הוראות הביצוע והפסיקה מתעדכנות מעת לעת. עודכן ב-13 בנובמבר 2026.
