עודכן: 29 בספטמבר 2026. התכנים נבדקו מול הדין הנוהג במועד זה, לרבות הוראות הערובה שבחוק השכירות והשאילה וסדרי הגשת שטר לביצוע בהוצאה לפועל. סקירה כללית בלבד ואינה ייעוץ משפטי. הדין והסכומים משתנים מעת לעת.
כל מה שרציתם לדעת על שטר חוב בהסכמי שכירות ולא העזתם לשאול
1. שטר חוב הינו אחד מהבטוחות המקובלות והנפוצות בהסכמי שכירות להבטחת התחייבויותיו של השוכר כלפי המשכיר. בטוחות אחרות הינן ערבות בנקאית אוטונומית ופיקדון כספי.
2. בעבר ניתן היה לרכוש טופסי שטר חוב בבנק הדואר, והשירות הופסק. אין דרישה צורנית מיוחדת לשטר חוב וניתן להדפיסו על נייר רגיל, ובלבד שהוא נושא התחייבות ללא תנאי לשלם סכום מסוים, חתומה בידי עושה השטר.
3. יתרונותיו של שטר החוב שהוא מאפשר הגשתו ישירות להוצאה לפועל ללא צורך בהגשת תביעה כספית ואולם לשוכר והערבים מוקנית הזכות להגיש התנגדות לסכום הנתבע על השטר במלואו ו/או באופן חלקי ובמקרה כזה מועבר התיק לדיון בבית משפט.
4. חסרונו של שטר החוב לעומת הערבות הבנקאית והפיקדון שמימושו מחייב נקיטת הליך משפטי ובנוסף הוא מותנה ביכולותם הכספית של השוכר והערבים במועד המימוש והאפשרות לגבות מהם את סכום השטר היינו, האם יש להם כספים ו/או נכסים שניתן לממש לצורך גביית החוב.
5. מבחינה פרקטית אין לזלזל בשטר חוב ובמקרים בהם השוכר והערבים הינם "טובים" (אנשים עובדים באופן מסודר, בעלי משכורות, בעלי נכסים ואנשים מהישוב) הרי שזו בטוחה ראויה. בדרך כלל שוכרי דירה מתקשים להעמיד ערבות בנקאית ו/או פיקדון בסכום משמעותי (שיהיה בו כדי לכסות את חובם למשכיר במקרה של אי עמידה הבתחייבויות או גרימת נזקים) ואולם אין בכך כדי להעיד בדרך כלל על העדר יכולת לעמוד בהתחייבויות שוטפות. בפרט הדבר נכון בנוגע לערבים טובים שערבותם לשטר חוב ולהסכם הינם בסכומים גבוהים מאלה שניתן לקבל בדרך של ערבות בנקאית או פקדון ובסופו של יום המשכיר עשוי לקבל יותר מאשר במקרה בו היה בידו ערבות בנקאית ו/או פיקדון בסכום נמוך.
6. בניגוד למה שסבורים שוכרים רבים שטר חוב לא סחיר שניתן באופן ספציפי להבטחת התחייבויות השוכר על פי הסכם השכירות הינו בטוחה הוגנת וחסרת סיכון ממשי שכן המימוש שלה מותנה בהפרה ו/או אי מילוי התחייבות בהתאם להסכם השכירות ונתונה לביקורת שיפוטית. לפיכך חששם של שוכרים שהסכום בשטר יהיה גבוה הינו חשש סרק שכן יכולת מימוש הבטוחה מוגבל לגובה החוב האמיתי,אם קיים, ולא לסכום הממולא בשטר, שנועד לשקף את כלל הסיכונים האפשריים.
7. מומלץ להחתים על יותר משטר חוב אחד על מנת שבמקרה של הגשת השטר לביצוע (מימוש בהוצאה לפועל) בשל הפרת ההסכם יוותר שטר נוסף שיאפשר מימושו בשל הפרה נוספת שתבוא בעקבותיה.
8. סכום שטרי החוב צריך לשקף מכפלה של דמי השכירות כפול התקופה הדרושה לפנות שוכר מנכס על פי ה"תסריט" הגרוע (כ-12 חודשים) ובצירוף סכום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם. יש לזכור כי השיקים שנמסרו על ידי השוכר לכל תקופת השכירות (ויש להקפיד על כך ולא להסכים להעברה בנקאית או תשלום מדי חודש בחודשו) ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל ומהווים כלי גבייה נוסף ואולם הערבים אינם ערבים לשקים אלא אם יחתמו חתימת ערב בגב השיקים. בנוסף מומלץ להחתים את הערבים על ההסכם כערבים למילוי התחייביות השוכר. להורדת נוסח הערבות לחץ כאן.
9. יש להקפיד לזהות את השוכר והערבים על פי תעודות זהות ולצלמם. רצוי שהחתימה תיעשה בנוכחות עורך דין שיאמת החתימה ואולם גם אם לא אל תסכימו שהערבים יחתמו "בבית" ותדרשו חתימהבפניכם. אל תתביישו לקבל פרטים בנוגע לשוכר והערבים כגון מצב משפחתי, מקום מגורי הערב, שם מקום העבודה וכתובתו, נכסים בבעלותם, תלושי משכורת ועוד. בנוסף ניתן לבצע בדיקה האם השוכר והערבים הינם מוגבלים ו/או אם חשבונם מוגבל באמצעות אתר בנק ישראל, שבו ניתן לאתר חשבונות מוגבלים לפי פרטי חשבון ולקוחות מוגבלים חמורים לפי מספר זיהוי. איסוף מסמכים אישיים מהשוכר ומהערבים כפוף לדיני הגנת הפרטיות: לאסוף רק את הנדרש לבחינת ההתקשרות, לשמור את המסמכים כל עוד יש בהם צורך, ולא להעבירם לאחרים.
לאיתור לקוחות מוגבלים חמורים לפי מספר זיהוי באתר בנק ישראל · לאיתור חשבונות מוגבלים לפי פרטי חשבון
10. בשטר החוב הקפידו למלא את שמות השוכר (עושי השטר) והערבים, מספרי תעודת הזהות והכתובת. מלאו את תאריך ומקום עריכת השטר במקום המיועד; ב-"לפקודת:" כתבו את שם המשכיר במלואו; במקום בו נכתב "התמורה התקבלה ב…" יש לכתוב: "להבטחת הסכם שכירות מיום _______ ביחס לדירה ברחוב __________ בין מר __________ לגב' __________.
כמה לרשום בשטר, ומה החוק מגביל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (להלן: "החוק"), קובע בסעיפים 25א עד 25טו, שעניינם חוזה שכירות למגורים, הגבלה על סך הערובות שמשכיר רשאי לדרוש: הנמוך מבין דמי שכירות בעד שליש מתקופת השכירות לבין דמי שכירות של שלושה חודשים. ההגבלה חלה על ערובה הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר, ובכלל זה ערבות בנקאית ומזומן, וכן ערבות של חברת ביטוח או של חברת כרטיסי אשראי שהשוכר משלם עליה. שטר חוב, שיקי ביטחון וערבות של צד שלישי אינם נכללים בתקרה, ולכן סכום השטר נקבע לפי החשיפה בפועל.
תחולת ההוראות האלה מוגבלת. הן אינן חלות על שכירות שאינה עולה על שלושה חודשים כשאין לצדדים ברירה להאריכה, על שכירות לתקופה העולה על עשר שנים כשאין למשכיר ברירה לבטל את החוזה במועד מוקדם יותר, על דמי שכירות העולים על 20,000 שקלים לחודש (סכום בסיס המתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי מדד המחירים לצרכן), ועל דירה בבית מלון, דירה המושכרת למטרת נופש, דירה במעון ובמעונות, דירה בדיור מוגן ודירה שחוק הגנת הדייר חל עליה. בשכירות בין קרובים ההוראות חלות, אלא שבמקרה כזה מותר להתנות על הוראות הערובה גם לרעת השוכר; בכל שכירות אחרת התניה על הוראות הערובה תקפה רק לטובת השוכר.
החישוב המעשי לסכום השטר נשאר כפי שתואר בסעיף 8: דמי השכירות כפול תקופת הפינוי בתסריט הגרוע, בתוספת הפיצוי המוסכם. הסכום הרשום בשטר אינו הסכום שייגבה בהכרח. המימוש מוגבל לחוב שנוצר בפועל ונתון לביקורת שיפוטית.
מה ההבדל בין שטר חוב, ערבות בנקאית ופיקדון
ערבות בנקאית מחייבת את השוכר לשעבד כסף בבנק ולשלם עמלה, ולכן שוכרי דירה מתקשים להעמיד אותה בסכום משמעותי. לעומת זאת, מימושה מהיר ונעשה בפנייה לבנק ולא בהליך משפטי. פיקדון כספי מופקד אצל המשכיר ומימושו אינו מצריך פנייה לגורם חיצוני, אך אין בו קיזוז אוטומטי. שתי הערובות האלה נכללות בתקרה.
כללי המימוש חלים על כל הערובות שנתן השוכר, גם על שטר החוב ועל שיקי הביטחון: על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש, לאפשר לו לתקן את הטעון תיקון, לממש רק בגין העילות הקבועות בחוק ובסכומן בפועל, ולהשיב את הערובה או את יתרתה, ובשטר את המקור, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה או ממועד פירעון חובות השוכר, לפי המאוחר.
שטר חוב אינו עולה לשוכר דבר ואינו נכלל בתקרה, ולכן אפשר להעמידו בסכום גבוה בהרבה. מנגד, המימוש עובר בהוצאה לפועל ואורך זמן, והתוצאה תלויה ביכולת הפירעון של השוכר והערבים.
הגשת השטר לביצוע
שטר חוב מוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בטופס 205, בצירוף צילום השטר משני צדיו. את השטר המקורי יש לשמור ולהציגו לפי דרישה, למשל אם תידון התנגדות. השוכר, וכן הערבים שנכללו בבקשה כחייבים, מקבלים אזהרה. מיום המצאת האזהרה עומדים להם 30 ימים להגיש התנגדות לביצוע, בטופס 218 ובתצהיר מאומת.
התנגדות שהוגשה במועד מעכבת את הליכי הגבייה, והתיק עובר לבית המשפט המוסמך. שם נדרש השוכר תחילה להראות הגנה לכאורה, ורק אם ניתנה לו רשות להתגונן מתנהל דיון שבו על המשכיר להוכיח את החוב. כשלא הוגשה התנגדות, התיק נשאר בהוצאה לפועל וניתן לפתוח בהליכי גבייה נגד השוכר והערבים. המועדים וסדרי הדין קבועים בחוק ההוצאה לפועל ובתקנות ההוצאה לפועל.
ערבות אוואל: מה הופך חתימת ערב לערבות תקפה
ערבות על שטר חוב נקראת ערבות אוואל, והיא מוסדרת בסעיף 57 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. ערב יכול להיות מי שאינו צד לשטר וגם מי שכבר צד לו. לפי סעיף 57(ב), הערבות נכתבת על גוף השטר או ניתנת במסמך נפרד, והיא נוצרת בביטוי bon pour aval או בביטוי שווה לו, שאחריו חתימה. בלי הביטוי החתימה אינה יוצרת ערבות אוואל, וחתימה בגב השטר לבדה פותחת מחלוקת על עצם הערבות. אותו סעיף קובע גם שכאשר לא צוין למי ניתנה הערבות, רואים אותה בשטר חוב כניתנה לטובת עושה השטר.
ערב אוואל חב ביחד ולחוד עם מי שערב לו, והנושה רשאי לפנות אליו בלי למצות תחילה הליכים נגד החייב העיקרי. כאשר הערב הוא ערב יחיד כמשמעותו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, עשויות לחול עליו הגנות נוספות המשנות את סדר הפנייה.
סעיף 84 לפקודה מגדיר שטר חוב כהבטחה בכתב, חתומה בידי עושה השטר, שאינה מותנית, לשלם סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, לאדם פלוני או לפקודתו או למוכ"ז. תנאי שנוסף לשטר, למשל שהתשלום ייעשה רק אם יימצא ליקוי בדירה, הופך את ההבטחה למותנית ומוציא את המסמך מגדר שטר חוב.
מה מקשה על מימוש השטר
- ערב שחתם בגב השטר בלי שצוין ליד חתימתו שהיא חתימת ערב. חתימה כזו פותחת מחלוקת על עצם הערבות.
- פרטי זיהוי חסרים של השוכר או הערבים, כמתואר בסעיף 9. בלי מספר תעודת זהות וכתובת מגורים, איתור החייב בהוצאה לפועל נעשה איטי ויקר.
- השלמת פרטים בשטר לאחר החתימה בחריגה מההרשאה שנתן החותם. שטר שנמסר כשחלק מפרטיו חסרים ניתן להשלמה בהתאם להרשאה, והשלמה החורגת ממנה מקימה טענת הגנה.
- שטר שאין בו זיקה כתובה להסכם השכירות שאותו הוא מבטיח. הניסוח שבסעיף 10 נועד לכך.
- סכום שאין לו אחיזה בחוזה. שטר על סכום שאינו נגזר מדמי השכירות ומהפיצוי המוסכם מזמין טענה שהסכום נקבע באופן שרירותי.
- התיישנות. לפי סעיף 96 לפקודת השטרות, תביעה על פי שטר מתיישנת בתום שבע שנים מן המועד שבו נולדה עילת התובענה, ובדרך כלל ממועד הפירעון הנקוב בשטר; כלפי מסב התקופה היא שנתיים.
מקורות
- פקודת השטרות [נוסח חדש]: סעיף 57 (ערבות לשטר), סעיף 84 (הגדרת שטר חוב), סעיף 96 (התיישנות).
- חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971: סעיף 25י (ערובה) וסעיף 25טו (סייגים לתחולה).
- חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 81א (ביצוע שטרות והתנגדות).
- חוק הערבות, התשכ"ז-1967.