נובמבר 2026 · הגנת הפרטיות

הודעת יידוע והסכמה לפי תיקון 13 וגילוי הדעת מפברואר 2026: מה לבדוק בטפסים ובאתר

עסק שאוסף מידע אישי חייב למסור לאדם הודעה לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, ובמקרים רבים גם לקבל את הסכמתו. ביום 25 בפברואר 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת סופי על הסכמה, שקובע מה נדרש כדי שהסכמה תהיה תקפה, ומתי הסכמה מכללא באתר אינה מספיקה.

1

חובת היידוע לפי סעיף 11

לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בנוסחו אחרי תיקון 13, פנייה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תכלול הודעה על חמישה עניינים: האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע, או שהמסירה תלויה ברצונו ובהסכמתו, ומה התוצאה של אי ההסכמה; המטרה שלשמה מבוקש המידע; שם בעל השליטה במאגר ודרכי ההתקשרות עימו; למי יימסר המידע ומה מטרות המסירה; וקיומן של זכות העיון לפי סעיף 13 וזכות לבקש תיקון לפי סעיף 14. על הזכויות האלה ראו בקשת עיון במידע אישי.

החובה חלה על כל דרך איסוף: טופס באתר, אפליקציה, טופס נייר, שיחת טלפון ושאלון לעובדים. היא חלה גם כשהאדם עצמו יזם את הפנייה לשירות. תיקון 13 קבע לה עיצום כספי. בפנייה לאדם מסוים, העיצום הוא 50 ש"ח לכל אדם שאליו נעשתה הפנייה, ו־100 ש"ח כשמדובר במידע בעל רגישות מיוחדת; כשהסכום נמוך מ־30,000 ש"ח, הרשות רשאית להטיל 30,000 ש"ח. בפנייה לקבוצה בלתי מסוימת, כמו טופס פתוח באתר, העיצום הוא 2 ש"ח לכל אדם שמידע עליו נמצא במאגר, ו־4 ש"ח במידע בעל רגישות מיוחדת.

5
פרטי חובה בהודעה לפי סעיף 11
50
ש"ח לאדם בפנייה אישית בלי הודעה
2
ש"ח לכל אדם במאגר בטופס פתוח בלי הודעה
2

הסכמה לפי החוק וגילוי הדעת

החוק מגדיר "הסכמה" כהסכמה מדעת, במפורש או מכללא. גילוי הדעת מפרט מה נדרש מכל אחד מהרכיבים. לפי הרשות, עמידה בסעיף 11 היא רף מינימום, ואינה מבטיחה לבדה שההסכמה ניתנה מדעת. ההסבר צריך לאפשר לאדם להבין למה הוא מסכים, שהוא רשאי לסרב, ומה יקרה אם יסרב. ניסוחים כמו "בין היתר" בתיאור סוגי המידע או המטרות אינם עומדים בדרישה. את הנמענים מותר לתאר לפי סוג, למשל "חברות פרסום" או "רשויות אכיפת חוק", אבל ניסוח כללי מדי כמו "חברות טכנולוגיה" עלול שלא להספיק.

המידע צריך להיות ברור ונגיש. מסמך ארוך ומסורבל עלול שלא לבסס הסכמה. כשנאסף מידע בעל רגישות מיוחדת, או מידע שאדם אינו מצפה שייאסף, כמו מיקום ברקע, הרשות דורשת בולטות מיוחדת: אזכור בתנאי השימוש או במדיניות הפרטיות עלול שלא להספיק, וייתכן שנדרשת הודעה קופצת. הרשות ממליצה להציג את המידע בשכבות.

ההסכמה צריכה להינתן מרצון חופשי. כשיש פערי כוחות, למשל בין מעסיק לעובד או בשירות חיוני, ההסכמה עלולה להיחשב חשודה, והנטל להוכיח שניתנה מרצון עשוי לעבור למבקש ההסכמה. מומלץ להציע חלופה סבירה ולא להתנות את השירות בעיבוד שאינו נחוץ לו. הסכמה תקפה גם בלי חלופה כשהעיבוד נחוץ למתן השירות שהאדם ביקש. הרשות מזכירה שבדין הישראלי, להבדיל מה־GDPR, אין בסיס עצמאי לעיבוד מכוח "אינטרס לגיטימי".

הסכמה מכללא מוכרת, אך הרשות ממליצה שלא להסתמך עליה לבדה. שתיקה או היעדר התנגדות כשלעצמם אינם מספיקים. בשירות דיגיטלי, המשך שימוש אחרי שהוצג מידע מספק עשוי להיחשב הסכמה מכללא, אבל רק כשיש קשר סביר בין מטרות האיסוף למאפייני השירות. לעיתים אפשר להוכיח הסכמה כזו בתיעוד המסכים שהמשתמש ראה. הסכמה מכללא לשימוש אחד אינה מתירה שימוש אחר.

לפי גילוי הדעת יש להעדיף הסכמה אקטיבית (opt-in) בשלושה מצבים: פרופיילינג שאינו נדרש למטרת השירות או אינו קשור אליה ישירות; מצבים של פערי כוחות; ודיוור ישיר. הסכמה למטרה אחת אינה מכסה מטרה חדשה, ושימוש חדש מחייב ככלל הסכמה חדשה. במקרים מסוימים אדם רשאי לחזור בו מהסכמתו. החזרה אינה הופכת עיבוד קודם לבלתי חוקי, ואינה מחייבת בהכרח למחוק מידע שנאסף כדין, ויש מצבים שבהם אפשר לסרב לה, למשל כשהתהליך הסתיים או כשיש חובה רגולטורית לשמור את המידע.

3

ניסוחים שכדאי להחליף

הטבלה מציגה ניסוחים שמופיעים לעיתים קרובות בטפסים ובמדיניות פרטיות, ואת הקושי בכל אחד מהם לפי גילוי הדעת.

ניסוח הקושי
"נשתמש במידע, בין היתר, לשיפור השירות ולמטרות שיווק" "בין היתר" משאיר את רשימת המטרות פתוחה. יש לפרט את כל המטרות
"המידע עשוי להיות מועבר לצדדים שלישיים" אין פירוט של סוגי הנמענים ושל מטרות המסירה, וסעיף 11 מחייב את שניהם
תיבה אחת: "קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש ולקבלת עדכונים" ההסכמה לשיווק כרוכה בהסכמה לתנאי השירות. לדיוור נדרשת הסכמה אקטיבית נפרדת
"המשך הגלישה באתר מהווה הסכמה לכל האמור במדיניות" הסכמה מכללא תקפה רק לשימושים שיש להם קשר סביר לשירות, ורק אחרי שהוצג מידע מספק
"נשמור את המידע ככל שיידרש" אינו מאפשר לאדם להבין מה יקרה למידע. כדאי לציין תקופה או את הקריטריון לקביעתה
מסירת המידע מוצגת כרשות, בלי לומר מה יקרה אם האדם יסרב סעיף 11 מחייב לציין את התוצאה של אי ההסכמה
4

דיוור ישיר ודברי פרסומת

"דיוור ישיר" מוגדר בחוק כפנייה אישית לאדם על סמך השתייכותו לקבוצת אוכלוסין שנקבעה לפי מאפיינים של אנשים שבמאגר. לפי סעיף 17ו, כל פנייה בדיוור ישיר תכלול באופן ברור ובולט ציון שהיא דיוור ישיר ואת מספר הרישום של המאגר, הודעה על הזכות להימחק מהמאגר והכתובת לבקשה, וזהות בעל השליטה במאגר שעל פיו נעשתה הפנייה והמקורות שמהם קיבל את המידע. אדם רשאי לדרוש בכתב שהמידע עליו יימחק מהמאגר, או שלא יימסר לאחרים. בעל השליטה פועל לפי הדרישה ומודיע על כך בכתב; אם לא הודיע בתוך 30 ימים, האדם רשאי לפנות לבית משפט השלום. לפי גילוי הדעת, בדיוור ישיר יש להעדיף הסכמה אקטיבית.

בנפרד מחוק הגנת הפרטיות, סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אוסר לשלוח דבר פרסומת בדואר אלקטרוני, במסרון, בפקסימיליה או בהודעה מוקלטת במערכת חיוג אוטומטי בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, עם חריגים מצומצמים, בהם לקוח קיים. הנמען רשאי לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, עד 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת. עסק ששולח ניוזלטר צריך לעמוד בשני החוקים.

5

עוגיות וכלי מעקב באתר

בישראל אין חקיקה ייעודית לעוגיות (cookies). עוגיות, פיקסלים וכלי אנליטיקה שמזהים גולש או מאפשרים לזהות אותו אוספים מידע אישי, ולכן חלים עליהם סעיף 11 וכללי ההסכמה. שאלה פתוחה היא אם כלי מעקב של צד שלישי לפרסום עומדים במבחן "הקשר הסביר" לשירות, כך שאפשר להסתפק בהסכמה מכללא, או שבפועל נדרש מנגנון לניהול הסכמות. אתר שמציב רק עוגיות שנדרשות לתפעולו חשוף פחות מאתר שמציב כלי פרסום ופרופיילינג של צדדים שלישיים.

באיחוד האירופי, סעיף 5(3) לדירקטיבת ePrivacy מחייב הסכמה לאחסון מידע במכשיר הגולש ולגישה אליו, למעט מה שנחוץ לשירות שהגולש ביקש. ביום 1 באוקטובר 2019 פסק בית הדין של האיחוד האירופי בעניין Planet49 (C-673/17) שתיבה מסומנת מראש אינה הסכמה, ושהדרישה חלה גם כשהעוגייה אינה מכילה מידע אישי. אתר ישראלי שפונה לגולשים באיחוד צריך באנר שמאפשר לסרב לעוגיות שאינן חיוניות באותה קלות שבה מאשרים אותן.

לאתרים שפונים לשני השווקים: מנגנון הסכמה לפי הדרישות האירופיות, עם הפרדה בין עוגיות חיוניות, אנליטיקה ופרסום, עונה בדרך כלל גם על הדרישות של גילוי הדעת הישראלי.
6

השוואה ל־GDPR

נושא ישראל GDPR
מעמד ההסכמה הבסיס המרכזי לעיבוד, לצד הסמכה בדין אחד משישה בסיסים, בלי היררכיה ביניהם (סעיף 6)
הסכמה מכללא אפשרית, כשיש קשר סביר לשירות אין; נדרשת פעולה ברורה (סעיף 4(11))
התניה בשירות ההסכמה עלולה להיחשב חשודה; תקפה כשהעיבוד נחוץ לשירות נבחנת לחומרה (סעיף 7(4)); לעיבוד שנחוץ לחוזה משתמשים בבסיס החוזי
חזרה מהסכמה במקרים מסוימים; יש מצבים שבהם אפשר לסרב בכל עת, באותה קלות שבה ניתנה (סעיף 7(3))
יידוע סעיף 11: חמישה פרטים סעיפים 13-14: רשימה רחבה יותר, כולל תקופת שמירה ובסיס חוקי

על חברה ישראלית שמוכרת לאנשים באיחוד חלים שני הדינים.

7

רשימת בדיקה

הבהרה: האמור לעיל הוא סקירה כללית בלבד ואינו ייעוץ משפטי. הוראות החוק, התקנות ופרשנות הרשות עשויות להשתנות. המידע מעודכן לנובמבר 2026.
x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.