חובת זיהוי והכרת הלקוח ע"י עורכי דין ורואי חשבון - איסור הלבנת הון

חובת זיהוי והכרת הלקוח ע"י עורכי דין ורואי חשבון - איסור הלבנת הון

 
בעקבות תיקון לחוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13) התשע"ד- 2014 וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 מוטלת חובה על עורכי דין ורואי חשבון, המבצעים ו/או מתבקשים לבצע שירות עסקי, בעבור לקוח, לנקוט בהליך של זיהוי ומילוי שאלון "הכר את הלקוח" טרם מתן השירות.

על אלו שירותים עסקיים חלה חובת זיהוי והכרת הלקוח
בהתאם לסעיף 8ב לחוק חובת הזיהוי חלה על מתן שירות עסקי ע"י עורך דין או רואה חשבון המבצעים ו/או מתבקשים לבצע בעבור לקוח שירות עסקי באחת מהתחומים הבאים:
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור (התוספת החמישית לצו)
1. כללי
הכרת הלקוח והבנת הפעולות שמבצע נותן שירות עסקי בשביל לקוחו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן שירות עסקי ייהפך לכלי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור. לפיכך יש חשיבות רבה בקביעת נוהל ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן שירות עסקי בהבנת זהותו של הלקוח, בהבנת מקור הכספים או יעדם בעת מתן שירות עסקי בשביל הלקוח ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.
2. הגדרות
(א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 (להלן – הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.
(ב) אין בנוהל זה לגרוע מחובותיו של נותן שירות עסקי לפי הצו ולפי הוראות כל דין.
(ג) נותן שירות עסקי רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על פי הצו.
3. איסור הלבנת הון ומימון טרור
(א) נותן שירות עסקי יעקב אחרי פרסומים שהוציא הממונה לגבי איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות מתן שירות עסקי שלא פנים מול פנים, וכן בעניין סיכונים הנוגעים למדינות בסיכון להלבנת הון ומימון טרור, וכן בנוגע לדרכים לבחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור ואופן בחינת הסיכון כאמור, והכול ככל שהדבר נוגע לזיהוי והכרת הלקוח, ויפעל בהתאם.
(ב) נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של החובות לפי צו זה, ובמיוחד לגבי הליך הכרת הלקוח על פי הטופס בתוספת הראשונה, בחינת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, ובכלל זה הנסיבות המפורטות בתוספת הרביעית, פרסומים באתר האינטרנט של הממונה, ובדיקה מול הרשימה.
4. "הכר את הלקוח"
(א) נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת הלקוח כמפורט בתוספת הראשונה לצו.
(ב) נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח ללקוח חוזר רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו.
(ג) נותן שירות עסקי יבחן את הסיכון לפי האמור בסעיף 2(ג) ויעדכן בטופס שבתוספת הראשונה את מועד ביצוע הבחינה כאמור, ורשאי הוא לקבוע נסיבות נוספות לאלה המנויות בתוספת הרביעית, כנסיבות שמצביעות, לכאורה, על סיכון גבוה.
(ד) אימות פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף 4(ג) לצו ייעשה תוך שימוש בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של הנהנה שהנפיק מקור מהימן (כגון דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד וכו').
(ה) כל הרישומים העיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי בביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו במהלך התקופות הקבועות בסעיף 8 לצו, באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות המידע.

הכרת לקוח וזיהויו
בהתאם לצו תנאי למתן שירות עסקי ללקוח הינו ביצוע הליך זיהוי הלקוח והליך הכרת הלקוח באמצעות שאלון. כאשר מדובר בלקוח חוזר ( ) יבוצע הליך של הכרת לקוח רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו, וכן במקרה שבו השירות העסקי המבוקש שונה מהותית מהאופן שבו נותן השירות העסקי מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נותן ללקוח. היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי, ויחתימו על הטופס שבתוספת השלישית.

כאשר הלקוח מסר פרטים או מסמכי זיהוי שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לזהות הלקוח או הנהנה, יבצע נותן שירות עסקי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, טרם מתן שירות עסקי בשבילו, או יברר מול הלקוח את הדברים; מסר לקוח חוזר פרטים או מסמכים כאמור שעל פניהם אינם סבירים, בנוגע לשירות עסקי נוסף המבוקש בשבילו, יבצע נותן השירות העסקי הליך הכרת הלקוח פעם נוספת טרם מתן השירות העסקי הנוסף בשבילו או יברר מולו את הדברים.

לאחר זיהוי הלקוח והכרת הלקוח נדרש נותן השירות לבחון את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור ובהתאם לכך לעדכן בשאלון הכר את הלקוח את מועד ביצוע הבחינה כאמור;
בחינת הסיכון תתבסס, בין השאר, על מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי, סבירות הפרטים שנכללו בטופס שבתוספת הראשונה, וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו את הנסיבות המנויות בתוספת הרביעית כמצביעות על סיכון גבוה, בשים לב למידע או להסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון; תיעד נותן השירות העסקי את בחינת הסיכון או בירור נוסף לגביה – לא יחולו על תיעוד זה הוראות סעיף 10.

סוגי לקוחות שיכול שייראו כלקוחות בסיכון גבוה
יכול שיראו את הנסיבות המנויות להלן כנסיבות המצביעות על סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, בשים לב למידע או הסבר שיש בו כדי להפחית את הסיכון:
(1) לקוח שהוא איש ציבור זר;
(2) לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת השנייה לצו או שככל הידוע לנותן השירות העסקי, הלקוח מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת השנייה האמורה;
(3) לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או היגיון עסקי;
(4) לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור, בלי שנותן השירות העסקי צריך להציג שאלות ללקוח או לברר אתו עובדות;
(5) לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בלא הסבר או היגיון עסקי;
(6) לקוח אשר נותן השירות העסקי סבור כי הוא בסיכון גבוה, בין השאר לאור תחום עיסוקו או נתון אחר הנוגע לעניין שנמצא בידיעתו;
(7) לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם;
(8) לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו.

אימות פרטים ודרישת מסמכים
נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1) ביחיד שהוא תושב, לעניין שם, מספר זהות, תאריך לידה ומין – על פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל נותן השירות העסקי; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(2) ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל נותן השירות העסקי; היה היחיד תושב האזור, ניתן לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל נותן השירות העסקי;
(3) בתאגיד הרשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו – על פי נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או תעודת הרישום או על פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; העתק מאושר של ייפוי כוח לנציג מטעם התאגיד לקבל את השירות העסקי עבורו; נותן שירות עסקי יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו והמען שלו – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כאמור בפסקה (3); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירות עסקי אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5) בגוף שהוקם בחיקוק ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – על פי החיקוק שמכוחו הוקם הגוף או התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות עסקי יקבל לידיו מסמך כאמור בפסקה (3) בשינויים המחויבים; נותן שירות עסקי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6) בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.
לצורך מתן אישור ע"י עורך דין נקבע כי הינו בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD) או עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת השנייה.
לצורך מתן "העתק מאושר" – נקבע כי מדובר בהעתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2) עורך דין;
(3) עובד של נותן השירות העסקי שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);
(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

הצהרת הלקוח
בטרם מתן שירות עסקי בעבור לקוח ידרוש נותן שירות עסקי מהלקוח הצהרה בנוסח המופיע בטופס שבתוספת הראשונה כי הוא פועל בעבור עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהשירות העסקי – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור המנויים בטופס שבתוספת הראשונה לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד – גם לגבי בעלי השליטה; הכול, למעט באחד מהגופים המפורטים להלן:
(1) תאגיד בנקאי;
(2) חבר בורסה;
(3) מנהל תיקים;
(4) מבטח וסוכן ביטוח;
(5) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה;
(6) נותן שירותי מטבע;
(7) בנק הדואר;
(8) גוף שהוקם בחיקוק;
(9) הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(10) הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבל נותן השירות העסקי הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל.
במידה והנהנה בלתי ידוע – יצהיר על כך הלקוח.
(ג) נותן שירות עסקי יאמת את פרטי הזיהוי של הנהנה כאמור בסעיף קטן (א), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירות עסקי רשאי שלא לדרוש מלקוח חוזר הצהרה חתומה כאמור באותו סעיף קטן, לפני מתן שירות עסקי אם ביצע ללקוח החוזר הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 והלקוח החוזר חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות, ובלבד שההצהרה, היא, על פניה, סבירה כאמור בסעיף 2(ב).
פטור חלקי למוסד ציבורי
5. (א) על אף האמור בסעיפים 2 עד 4, היה הלקוח מוסד ציבורי, יזהה נותן השירות העסקי את הנציג מטעם המוסד הציבורי ויאמת את פרטיו כאמור בסעיף 3(א)(1) או (2) לפי העניין.
(ב) נותן השירות העסקי יקבל מהנציג מטעם המוסד הציבורי ייפוי כוח לפעול בשם המוסד הציבורי או הסמכה לקבל בשבילו את השירות העסקי בשם המוסד הציבורי כאמור בתוספת השלישית וישווה את פרטי הזיהוי בייפוי הכוח או בהסמכה לעומת מסמך הזיהוי של הנציג מטעם המוסד הציבורי.
(ג) העתק ייפוי הכוח או ההסמכה לפי העניין יישמרו אצל נותן השירות העסקי.
זיהוי פנים אל פנים
6. (א) נותן שירות עסקי יזהה את הלקוח פנים אל פנים לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3, טרם מתן השירות העסקי בשבילו; לעניין סעיף קטן זה, "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי על ידי אחד מאלה:
(1) נותן שירות עסקי או מי מעובדיו;
(2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4) רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה.
(ב) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס שבתוספת הראשונה.
זיהוי שאינו פנים אל פנים
7. (א) ראה נותן שירות עסקי טרם מתן שירות עסקי שאין אפשרות לבצע בו זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 6, וזאת לאחר שנקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה נותן השירות העסקי את הלקוח באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית שתאפשר זיהוי ברור של הלקוח וכן יקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי בעת ביצוע הליך הכרת הלקוח כאמור בסעיף 2(א), כמפורט להלן:
(1) ביחיד – דרכון או תעודת זהות;
(2) בתאגיד – תעודת ההתאגדות.
(ב) אם לנותן שירות עסקי ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש מהלקוח מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.
(ג) מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, כמפורט בחלק ב' של הטופס בתוספת הראשונה.

שמירת מסמכים
בהתאם לסעיף 8 לצו נותן שירות עסקי ישמור את מסמכי הזיהוי וכן את המסמכים הנוגעים לסוגי השירות העסקי הניתן ללקוח כמפורט בתוספת הראשונה הנצרכים לצורך אימות הפרטים המופיעים בטופס, אם ישנם, לתקופה של חמש שנים לפחות לאחר מתן השירות העסקי; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות העסקי להכרת הלקוח לפי סעיף 2.
נותן שירות עסקי חייב לשמור את המסמכים מעבר לתקופה של חמש שנים, אם נדרש לעשות כן בכתב על ידי הממונה, במקרים שבהם מסמכי מתן השירות העסקי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, ועד לסיום החקירה או הפיקוח.

חובת בדיקה אל מול רשימה
נותן שירות עסקי יבדוק אל מול הרשימה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, הנהנה ובעל שליטה טרם מתן השירות העסקי וכן כל שישה חודשים את עדכון הרשימה לגבי כל הלקוחות המקבלים ממנו שירות עסקי.

אין בהוראות החוק כדי לפגוע בחיסיון עורך דין לקוח
בהתאם לסעיף לחוק אין בהוראות החוק והצו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

שתף ב:
צרו קשר ליעוץ ללא התחייבות | מלאו טופס הבא ונחזור אליכם